יחסו של הראי"ה קוק לקרן היסוד

מאמר הדן בפרוטרוט בשאלת יחסו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ל"קרן היסוד" של ההסתדרות הציונית, על רקע טענה שהעלה הרב אלחנן וסרמן הי"ד כי העומד בראש הרבנות הראשית חותם על כרוז לתמיכה בקרן היסוד (דבר המתפרש על ידו כהילול מעשי רשעים, היות שהקרן תמכה בבתי ספר חילוניים). במאמר אני מראה כי בעוד שכלפי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) גילה הראי"ה קוק תמיכה חמה שכללה מספר רב של כרוזים לאורך השנים, הרי שכלפי קרן היסוד הוא אחז בעמדה שונה באופן מהותי, ולאורך השנים לא חתם אפילו על כרוז אחד הקורא לתמוך בקרן זו. במאמר מתברר כי היתה, אמנם, אפיזודה של כרוז מאת הראי"ה שפורסם בעיתונים שונים בארץ ובחו"ל בקריאה לתרום למגבית נקודתית של ההנהלה הציונית לסיוע למובטלי המשבר הכלכלי שפרץ בארץ ישראל; ומתברר כי בגירסה של הכרוז שפורסמה באחד מעיתוני פולין, שורבב לתוכו שמה של קרן היסוד וכך הוא הפך לקריאה-כביכול לתמוך בה. מטעמי לימוד זכות הנחתי כי הרב וסרמן אכן ראה דווקא את העיתון הזה ועליו מבוססת טענתו, הגם שלפחות באותה מידה של סבירות ניתן להבין מדבריו כי אין הוא מתבסס אלא על שמועות רווחות ("ידוע").
נקודה נוספת הנידונה במאמר, היא העובדה כי קריאה לתמוך בקרן היסוד לא היתה מעשה נדיר כלל בעולם הרבני דאז, ועל כרוזים מפורשים הקוראים לתמוך בקרן חתומים בין השאר כמה רבנים ידועים מהארץ ומרחבי העולם, ובתוכם גם לא פחות מאשר מחותנו של הרב וסרמן, הרב מאיר אבוביץ מנובהרדוק.
המאמר פורסם ברבעון המעין שנה נ"א חוברת ד', עמ' 75-90.

 

 

בשולי הדברים, זהו המקום להידרש להיבט מעניין במכתבו הנ"ל של הרב וסרמן, שלא נידון בגוף המאמר. המכתב מופנה לרב יוסף צבי דושינסקי מנהיג העדה החרדית בירושלים, על רקע שמועות שפורסמו בתרצ"ד אודות נסיונות איחוד בין בית הדין של עדה זו לבין בית הדין של הרבנות הראשית. מטרתו של הרב וסרמן במכתב הנוכחי היא למנוע את החיבור הזה, זאת באמצעות הקביעה כי העומד בראש הרבנות הראשית הינו אדם שאסור להתחבר איתו. על מנת לנמק את הקביעה הזאת, הרב וסרמן מעלה טיעון מפותל במקצת, המורכב משני היסקים שמבוססים על ההנחה כי העומד בראש הרבנות הראשית קורא לתמוך בקרן היסוד: ראשית, לאור ייעודם של [חלק מ]כספי קרן היסוד, תמיכה בה פירושה החטאת הרבים "במדרגה היותר נוראה"; שנית, רבנו יונה כתב שמהלל רשעים מוכיח על עצמו שהוא עצמו רשע גמור, ואם כן זוהי גם משמעות מעשיו של הקורא לתמוך בקרן היסוד. והנה, מעניינת מאד העובדה שמכל הארסנל העשיר של טענות הקנאים וגידופיהם כלפי הראי"ה קוק, במשך שנים על שנים מאז בואו לירושלים, לא בחר הרב וסרמן אלא באותה טענה על תמיכה בקרן היסוד והמשמעות המחולצת על ידו ממנה. לו היה חפץ בכך, ובהנחה הסבירה שכוונתו לראי"ה (אף על פי שהוא נמנע מלהזכיר את שמו – ובגוף המאמר רמזתי על משמעות הדבר), הרי שהיה יכול להכריז בפשטות כי העומד בראש הרבנות הראשית הינו רשע מרושע, כופר, מין, אפיקורוס, מסית ומדיח, פושע להכעיס, "אותו האיש" וכו' וכו' מתוך מיטב המסורת הצבעונית של מאיר סמניצר וחבריו למן הקונטרסים "קול גדול" "קול שופר" והלאה. תשבחות פשוטות מסוג זה אינן צריכות להסברים וביאורים על פי רבנו יונה, אלא לכל היותר תוספת בסגנון "כנודע לעין כל מחיבוריו" כמנהג הביטאון הסאטמרי 'בית ועד לחכמים'; אך במקום זאת, בחר כאמור הרב וסרמן דווקא בעניין שהוא (א) רעוע למדי ביחס לרוב תלונות הקנאים על הראי"ה, (ב) שעל פיו אפשר להאשים באותה מידה עוד עשרות רבנים בני אותו דור (ג) ואשר מבוסס בעצמו בעיקר על שמועות רווחות (או לכל היותר, לפי אותה הנחה של לימוד הזכות, על אפיזודה נושנה חד פעמית מחורף תרפ"ז). הדבר כאמור מעניין מאד, ומחזק בעיני את ההשערה שדברי הרב וסרמן נכתבו בעיקר לצורך העניין, על מנת להרתיע במידה מספקת את הרב דושינסקי מאיחוד עם הרבנות הראשית (שאליה ואל העומד בראשה הרב וסרמן אכן התנגד בתוקף), ולאו דווקא על מנת להצהיר הצהרות קטגוריות לגופו של הראי"ה ("הרב קוק" כלשון הרב וסרמן במכתב מתרצ"ה) – השימוש העיקרי (או למעשה: היחיד) הנעשה בדבריו אלו כיום.

 

עדכון:

בגוף המאמר, בעמ' 83, הצגתי מסמך בשם "התשובות של הרב קוק לקרן היסוד". תיארתי שם את הרקע לכתיבת המסמך, באופן הבא: "תשובה לפנייה אליו מצד הקרן אודות יחסו כלפיה, כפי הנראה על רקע שמועות שהראי"ה אוסר (!) לתמוך בקרן היסוד". לאחר פרסום המאמר איתרתי מידע ממוקד יותר על נסיבות כתיבת המסמך: מתברר כי בקיץ תרפ"ו פרסם ר' יעקב רוזנהיים, נשיא אגודת ישראל, את הידיעה כי הראי"ה מתנגד בפומבי לקרן היסוד. בעקבות פרסום הדברים אכן פנו אנשי הקרן אל הראי"ה – באמצעות ר' אברהם יעקב ברוור – וזהו הרקע שבעקבותיו נכתב המסמך. המשפט הראשון של המסמך אף צוטט בעיתונות; ראו דואר היום ל' אב תרפ"ו, גליון 269, עמ' 4. נמצא אפוא שאיגרת הראי"ה לראשי קרן היסוד על כך שהוא אינו מסכים לבוא למשרדם עד שיתוקנו דרישותיו בתחום הדת, נכתבה לאחר המסמך הזה ולא לפניו.

 

עדכון נוסף:

בגוף המאמר, עמ' 87-88, דנתי באפיזודה של מכתב הלכתי שכתב הראי"ה אודות זכותה של קהילה להטיל על חבריה תשלום סכום ליישוב ארץ ישראל, כאשר מפרסמי המכתב טענו כי מדובר בקהילה שחייבה את חבריה לתרום לקרן היסוד. כאמור שם, המכתב נשלח לפרסום על ידי "המזכירות לתעמולה בין החרדים" של הקק"ל וקרן היסוד בירושלים. בינתיים מצאתי בארכיון הקק"ל (אצ"מ KKL5/2512-37) את העתק המכתב ששלחה מזכירות זו, מתאריך ו' אייר תרפ"ח: "הננו מתכבדים להמציא בזה לכב' תשובה מאת הרה"ג מהרא"י קוק שליט"א בנוגע להשתתפות קהלות ישראל בהחזקת הישוב בארץ ישראל. התשובה הנ"ל נכתבה על ידו בקשר עם מקרה שקרה באחת מערי אירופה, שהקהלה חייבה את כל חבריה לתרום לטובת קרן היסוד, והמתנגדים ערערו נגד זה בפני הממשלה והביאו את הדבר לפני בית המשפט, השופטים דרשו מהנהלת הקהלה להוכיח להם כי הדבר נעשה בהתאם לדיני ישראל, ועל יסוד התשובה הנ"ל יצאו חברי הקהלה זכאים בדינם. אנו בטוחים כי תמצאו ענין בתשובה הזו, שלא ניתנה לפרסום בשום עתון אחר, ותואילו לפרסמה בגליון הקרוב של עתונכם הנכבד".
ובכן, כבר הצבעתי במאמר על העובדה התמוהה שהמכתב נמסר לפרסום אך ורק (!) בכתב עת צדדי ומרוחק למדי, 'דגל ישראל' שיצא לאור בניו יורק (ואליו ממוען המכתב הנ"ל). גם ציינתי שבתשובת הראי"ה כשלעצמה אין אזכור לקרן היסוד, ורק לקראת סופו נזכרת באופן כללי ההנהלה הציונית. בתיאור הדברים שבפתח התשובה נאמר רק כי "נשאלתי אם עדה מישראל יכולה להטיל על יחידה צדקה להחזקת ישוב ארץ ישראל". כלומר, במילים אחרות, כל הסימנים מצביעים על כך שהפונים לראי"ה תיארו בפניו את המקרה רק באופן כללי, מבלי לחשוף בהכרח את העובדה שאותה צדקה שהוטלה למטרת יישוב הארץ היתה ממוענת במוצהר לקרן היסוד דווקא.

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: