פרקים בתולדות רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל 'ערוך השלחן' – משפחתו וצאצאיו

מאמר שני בסדרה אודות רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין בעל 'ערוך השלחן', המוקדש הפעם לסקירה מפורטת אודות חמשת ילדיו, קורות חייהם וצאצאיהם. בהם דמויות ידועות כמו רבי ברוך הלוי עפשטיין בעל ה'תורה תמימה', ודמויות ידועות פחות אך מעניינות לא פחות, כמו בריינה וולברינסקי יורשת ספרי 'ערוך השלחן' ומי שהיתה אחראית על הדפסתם, או רבי דובער עפשטיין שהיה עסקן ירושלמי נמרץ ורב פעלים.

המאמר פורסם בקובץ ישורון כרך כ"ז, ירושלים – ניו יורק, תשרי תשע"ג, עמ' תתע"ט-תתצ"ה.

 

כאן המקום לתקן סדרה מסויימת של טעויות שנפלה במאמר. לאורך המאמר, בסיום הדיון בכל אחד מבניו של הערוך השלחן, ישנה פיסקה קצרה הסוקרת בתמציתיות את ילדיו של הבן המדובר. פיסקה זו, בכל חמשת המקרים, נוספה בחיפזון לקראת הדפסת המאמר, במטרה "לסגור" את הדיון בכל אחד מהבנים באמצעות התייחסות לצאצאיו. אלא שבשל אותו חיפזון, רישום הצאצאים נעשה על ידִי באופן בלתי מדוייק, מבלי שהיה הפנאי הדרוש כדי לאמת את הנתונים כראוי, ולמרבה הצער מתברר שנפלו ברישום זה טעויות רבות. לאחר הפרסום קיבלתי מהרב יעקב קוסובסקי-שחור שליט"א העתק מתוך רשימת יוחסין של משפחות ברלין-שחור-עפשטיין, שנעשתה בשעתו על ידי טוביה ב"ר מאיר בר-אילן, ובה נתונים רבים ומפורטים להפליא על סמך ידע משפחתי. להלן אעתיק את הנתונים המתוקנים, כפי שהם מופיעים ברשימה זו:

1. רבי ברוך עפשטיין: בתו צילה היתה נשואה לנחום בקשטנסקי מניו יורק (בניהם, אהרן ויעקב בקסט, התגוררו אף הם בניו יורק וכיהנו כפרופסורים). בנו אלעזר משה התגורר בלנינגרד (=סנט פטרבורג). שני ילדיו האחרים, פייגל ומאיר, נפטרו בצעירותם.

2. רבי דובער עפשטיין: כפי שהעליתי במאמר, זיווגו עם בתו של רבי אלכסנדר זיסקינד שחור אכן לא היה הראשון – אך מתברר שגם לא היה השני, אלא זיווג שלישי. אשתו הראשונה של רבי דובער הייתה פייגל בת ר' יוסף חובקין מהעיר הומל, ולהם נולדו חמישה ילדים: אליהו ויהושע שהיו תושבי מוסקבה, בן נוסף שהיה רופא במינסק (שמו לא נזכר ברשימה), ושתי בנות – סוניה, שהיתה נשואה לרופא תושב הומל – ובת נוספת שגם שמה לא נזכר ברשימה. לאור המידע שהעליתי במאמר אודות נכדת הערוך השולחן בשם סופיה עפשטיין שנישאה בתרע"ג לאדם בשם בנימין אוסטרובסקי מהעיירה סלוצק, ניתן לשער בזהירות שזוהי אותה בת נוספת (אך מבחינה כרונולוגית ייתכן גם שזוהי בת מאשתו השניה, דלהלן). בזיווג שני נשא רבי דובער אשה בשם חיה קרמר מווילנא (עיר מגוריו); ברשימה לא מופיעים ילדים כלשהם מאשה זו. ובזיווג שלישי, לאחר עלייתו ארצה, נשא כאמור רבי דובער את ליפשא בתו של רבי אלכסנדר זיסקינד שחור (שהיה זה לה זיווגה השני). כפי שכתב לי הרב קוסובסקי-שחור – ובניגוד לנכתב בטעות במאמרי – לא היו ילדים לרבי דובער מזיווגו השלישי.

3. בריינה: בגוף המאמר כתבתי כי למרות שיש מידע רב על דאגתו של הערוך השלחן לנכדתו ראשקה, בת-בתו בריינה מזיווגה הראשון (עם רבי אפרים זלמן ורהפטיג שחור), ועל טיפולו בנישואיה, הרי שלא מצאתי מידע על האדם עמו התחתנה. כעת, ברשימה הנוכחית מופיע פרט זה: ראשקה (רוזה) נישאה ליונתן נחומובסקי מהעיר מינסק (ולהם נולדו שתי בנות). מזיווגה השני של בריינה, עם רבי משה צבי וולברינסקי, הזכרתי רק את בנם רבי דוד, שעם מותו תיארה אמו בריינה את עצמה כגלמודה ושכולה – אך ברשימה מופיעים פרטים על שלושה ילדים נוספים מזיווג זה, והם: ליבא, שהיתה נשואה לאדם ממשפחת הרכבי שבנובהרדוק (ושמא נפטרה על פני אמה?), אהרן, שהיה קומוניסט ברוסיה הסובייטית, ובת נוספת בשם מירה (שלגביה לא נזכר כל מידע).

4. איידל: כפי שציינתי במאמר, בת זו של הערוך השלחן היתה נשואה לאדם בשם זישא (זוסיה) כהנוב, והזכרתי גם את בנם ברוך. ברשימה מופיעים פרטיהם של ארבעה ילדים נוספים: ישראל, שכמו אחיו ברוך התגורר בקהיר; דב, שהתגורר בניקולאייב; בתיה, שהיתה נשואה ליוסף הכט מהעיר אודסה; ובן נוסף בשם צבי (שלגביו לא נזכר מידע).

לערוך השלחן היו אפוא, בסיכום (בצירוף שני ילדיה של בתו הנוספת, בתיה מרים אשת הנצי"ב), עשרים ואחד נכדים מחמשת ילדיו. אודות 4 מביניהם לא ידוע דבר (חלקם נפטרו בצעירותם); 7 אחרים התגוררו בתוככי רוסיה הקומוניסטית; 5 נוספים התגוררו באיזורים שנכבשו לאחר מכן על ידי הנאצים; ורק 5 נכדים יצאו מתחומי ארצות מזרח אירופה, חלקם לארצות הברית וחלקם לארץ ישראל. על צאצאים בדור שלאחר מכן (=נינים לבעל ערוך השלחן) והלאה, יש לעת עתה מידע לגבי ארבעה בלבד מבין עשרים ואחד הנכדים: צילה בקשטנסקי (בקסט), ברוך כהנוב, ר' מאיר בר אילן ואחיו יעקב ברלין.

 

מודעות פרסומת

4 Responses to פרקים בתולדות רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל 'ערוך השלחן' – משפחתו וצאצאיו

  1. שראל דגני says:

    יפה באמת משונה ומוזר שהנציב התחתן עם צעירה ממנו ב30 שנה

  2. שלמה says:

    בהקדמה להוצאה של "עוז והדר" הקדישו פסקה להתנגדותו של הרב עפשטיין זצ"ל לציונות
    לא מפתיע שבחרו שם לעשות זאת- אבל האם זה נכון.?

  3. נתנאל says:

    @שלמה, הרב מימון מתייחס לנושא בספריו, במקומות שונים. לטענתו בעל ערוך השולחן היה נייטרלי, לא בעד ולא נגד (למעט פרסום מכתב אחד שחזר ממנו לאחר מכן). הרב מימון מציין את העובדה שלמרות שערוה"ש ידע שהרב מימון הינו מפעילי הציונות, לא נמנע מלהתייחס אליו בידידות רבה כתלמידו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: