הרב יצחק אריאלי ושכחתו בחוג הראי"ה ומרכז הרב

דובב שפתי ישנים: מאמר זה שנכתב ע״י הרב איתם הי״ד התפרסם בכתב העת אסיף כרך ד', תשע"ז, עמ' 463-493.

זהו המאמר השביעי שמתפרסם לאחר מותו. המשפחה מודה לחברים שעוזרים לנו להמשיך לזכות ממעיונותיו של בננו.

 

 

שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק זצ"ל

המאמר פורסם בכתב העת אסיף כרך ג', תשע"ו, תנ"ך ומחשבה, עמ' 1138-1156.
עבור מי שהמאמר אינו נפתח אצלו, ניתן להוריד אותו באתר 'אסיף'.

סיפורו של יוסף שפוצ'ניק מלונדון והמחאה כנגדו

מאמר המוקדש לפרשה היסטורית רבת-עניין בתולדות עולם הרבנות בין שתי מלחמות העולם: המחאה כנגד רב מלונדון בשם יוסף שפוצ'ניק ו"בית החרושת לעגונות" שביקש להקים. בבסיס הפרשה ניצבת יוזמה המשתייכת לשרשרת הנסיונות שהחלו במאה ה-20 לגבש פתרונות גורפים לתופעת העגונות, אך הפרשה עצמה התרחבה הרבה מעבר לעניינה של יוזמה מקומית או של הדמות שעמדה במרכזה. אחד ההיבטים המרתקים בפרשה זו הוא אופני הפעולה של רבים מגדולי אותו דור שנטלו בה חלק, ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק – שהכיר היטב את בעל-המעשה מתקופת שהותו בלונדון – ועמיתו-יריבו בירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד.

 
המאמר פורסם בכתב העת אסיף כרך ב', תשע"ה, תנ"ך ומחשבה, עמ' 356-382.
עבור מי שהמאמר אינו נפתח אצלו, ניתן להוריד אותו באתר (העשיר בתוכן) של 'אסיף'.

 

 

תיקון טעות: פרופ' מלך שפירא העיר כי ההתייחסות פעמיים ל"בית הדין של מחזיקי הדת בראשות הרב שמואל יצחק הילמן", אינה נכונה: לקהילת "מחזיקי הדת" לא היה בית דין, ומדובר ב"בית הדין של לונדון" (London Beth Din) שהיה בנשיאותו של הרב הראשי הרב ד"ר יוסף הרץ, ובו אכן כיהן הרב הילמן כאב"ד. תמונה ממושב בית דין לונדון בשנת תרצ"ג אפשר לראות כאן (משמאל לימין: הרב הרץ, הרב יצחק האריס לזרוס והרב הילמן).

והוספת מידע מועיל, במיוחד לדוברי אנגלית: הרב פנחס (פיני) דונר, יליד אנגליה ובשנים האחרונות בלוס-אנג'לס, חוקר מזה כעשור את תולדותיו של נשוא המאמר יוסף שפוצ'ניק, ואף כתב עליו חיבור מקיף בשם Rebel Rabbi: The Life and Controversies of Joseph Shapotschnick. בחיבור זה צפויים להיכלל פרטים חדשים רבים על אותה דמות חריגה, בין השאר תוך הסתמכות על עזבון כתביו של שפוצ'ניק ומתוך היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה של הקהילה היהודית בלונדון ועם הארכיונים שלה. אמנם, מועד הוצאתו של ספר זה לאור נדחה שוב ושוב בשנים האחרונות, ונכון לעכשיו התאריך המתוכנן הוא קיץ 2017 (בהוצאת ספריית ליטמן). בהזדמנות זו נאחל ונייחל בהצלחה לפרסום הדברים.

 
 

קובץ בית ועד לחכמים (סאטמר) – גלגוליו של כתב עת קנאי

מאמר זה מוקדש לקורותיו ותהפוכותיו של כתב העת 'בית ועד לחכמים שיצא לאור בסאטמר (על גבול הונגריה-רומניה) בין שתי מלחמות העולם. כתב עת זה שימש למשך תקופה מסויימת כשופר עבור מתנגדיו הקנאים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, וככזה עורר סביבו תשומת לב רבה. תשומת לב רבה לא פחות התעוררה סביבו עקב הזדהותו הבולטת עם צד אחד במחלוקת אחרת שהעסיקה חלקים מן הקנאים בינם לבין עצמם: יריבות חצרות בעלז-מונקאטש. ההשוואה בין שתי המחלוקות, או ליתר דיוק בין האופנים המשתנים בהם הן באו לידי ביטוי בכתב העת הנידון, היא מאלפת ורבת-לקחים.

 
המאמר פורסם ברבעון המעין שנה נ"ד חוברת ג', עמ' 101-86.
הערה חשובה: במקור הסתיים המאמר במשפט: "יאיר ה' עינינו לאחוז בחותמו ובשמו, "והאמת והשלום אהבו"". (משפט זה נשמט למרבה הצער בשלב העימוד בשל היעדר מקום).