כתבי הערוך השלחן הנוספים

כהמשך והשלמה למאמר המתאר את סדר כתיבתם והדפסתם של חלקי ספר ערוך השלחן, ולתיאור ספרו הראשון של רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין 'אור לישרים' בתוך המאמר העוסק בין השאר בכהונתו כרבה של העיירה נובוזיבקוב – בא המאמר הנוכחי, המוקדש לתיאור מפורט וראשון מסוגו של כל שאר כתביו של בעל ערוך השלחן: ערוך השלחן העתיד, ביאור ההגדה 'ליל שימורים', חידושי מיכל המים על הירושלמי, דרשות קול בן לוי, וכן תשובותיו ומכתביו. בנספח למאמר מצורפים ארבעה מכתבים חדשים של בעל ערוך השלחן, המתפרסמים מכתב-יד, וקשורים כולם לעניינה של ישיבת המוסר בנובהרדוק (עליה השלמתי לאחרונה מחקר בפני עצמו).

 
המאמר פורסם בקובץ ישורון כרך ל"ב, תשע"ה, עמ' תתפ"ד-תתק"ו.

 

 
 

מודעות פרסומת

סדר כתיבת והדפסת ספרי ערוך השלחן

מאמר הסוקר בפרוטרוט את סדר כתיבת והדפסת חלקי החיבור הגדול 'ערוך השלחן' לרבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין (תקפ"ט-תרס"ח). המאמר מתחקה אחר התקופה בה נכתב כל אחד מחלקי הספר, עומד על מתכונת החיבור ודרך כתיבתו (ומכריע גם בשאלה העולה מדי פעם, האם שמו המקורי של הספר היה 'ערוֹך השולחן' כפי הפסוק בישעיהו), מתאר בהרחבה את הפגעים הרבים שנגרמו לו כתוצאה ממכבש הצנזורה הרוסית, ומפרט את סדר ההדפסה המדוייק של חלקי החיבור השונים – ממהדורתם הראשונה ועד השואה (כולל מהדורות שאינן מופיעות ב'מפעל הביבליוגרפיה').

 
המאמר פורסם בקובץ תורני הנערך בארה"ב (שעבר לאחרונה 'מתיחת פנים' והרחבה משמעותית בכמותו ואיכותו), בשם חצי גבורים – פליטת סופרים גליון ז', אלול תשע"ד, עמ' תקט"ו-תקל"ו.

 

 

פרקים בתולדות רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל 'ערוך השלחן' – משפחתו וצאצאיו

מאמר שני בסדרה אודות רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין בעל 'ערוך השלחן', המוקדש הפעם לסקירה מפורטת אודות חמשת ילדיו, קורות חייהם וצאצאיהם. בהם דמויות ידועות כמו רבי ברוך הלוי עפשטיין בעל ה'תורה תמימה', ודמויות ידועות פחות אך מעניינות לא פחות, כמו בריינה וולברינסקי יורשת ספרי 'ערוך השלחן' ומי שהיתה אחראית על הדפסתם, או רבי דובער עפשטיין שהיה עסקן ירושלמי נמרץ ורב פעלים.

המאמר פורסם בקובץ ישורון כרך כ"ז, ירושלים – ניו יורק, תשרי תשע"ג, עמ' תתע"ט-תתצ"ה.

 

כאן המקום לתקן סדרה מסויימת של טעויות שנפלה במאמר. לאורך המאמר, בסיום הדיון בכל אחד מבניו של הערוך השלחן, ישנה פיסקה קצרה הסוקרת בתמציתיות את ילדיו של הבן המדובר. פיסקה זו, בכל חמשת המקרים, נוספה בחיפזון לקראת הדפסת המאמר, במטרה "לסגור" את הדיון בכל אחד מהבנים באמצעות התייחסות לצאצאיו. אלא שבשל אותו חיפזון, רישום הצאצאים נעשה על ידִי באופן בלתי מדוייק, מבלי שהיה הפנאי הדרוש כדי לאמת את הנתונים כראוי, ולמרבה הצער מתברר שנפלו ברישום זה טעויות רבות. לאחר הפרסום קיבלתי מהרב יעקב קוסובסקי-שחור שליט"א העתק מתוך רשימת יוחסין של משפחות ברלין-שחור-עפשטיין, שנעשתה בשעתו על ידי טוביה ב"ר מאיר בר-אילן, ובה נתונים רבים ומפורטים להפליא על סמך ידע משפחתי. להלן אעתיק את הנתונים המתוקנים, כפי שהם מופיעים ברשימה זו:

1. רבי ברוך עפשטיין: בתו צילה היתה נשואה לנחום בקשטנסקי מניו יורק (בניהם, אהרן ויעקב בקסט, התגוררו אף הם בניו יורק וכיהנו כפרופסורים). בנו אלעזר משה התגורר בלנינגרד (=סנט פטרבורג). שני ילדיו האחרים, פייגל ומאיר, נפטרו בצעירותם.

2. רבי דובער עפשטיין: כפי שהעליתי במאמר, זיווגו עם בתו של רבי אלכסנדר זיסקינד שחור אכן לא היה הראשון – אך מתברר שגם לא היה השני, אלא זיווג שלישי. אשתו הראשונה של רבי דובער הייתה פייגל בת ר' יוסף חובקין מהעיר הומל, ולהם נולדו חמישה ילדים: אליהו ויהושע שהיו תושבי מוסקבה, בן נוסף שהיה רופא במינסק (שמו לא נזכר ברשימה), ושתי בנות – סוניה, שהיתה נשואה לרופא תושב הומל – ובת נוספת שגם שמה לא נזכר ברשימה. לאור המידע שהעליתי במאמר אודות נכדת הערוך השולחן בשם סופיה עפשטיין שנישאה בתרע"ג לאדם בשם בנימין אוסטרובסקי מהעיירה סלוצק, ניתן לשער בזהירות שזוהי אותה בת נוספת (אך מבחינה כרונולוגית ייתכן גם שזוהי בת מאשתו השניה, דלהלן). בזיווג שני נשא רבי דובער אשה בשם חיה קרמר מווילנא (עיר מגוריו); ברשימה לא מופיעים ילדים כלשהם מאשה זו. ובזיווג שלישי, לאחר עלייתו ארצה, נשא כאמור רבי דובער את ליפשא בתו של רבי אלכסנדר זיסקינד שחור (שהיה זה לה זיווגה השני). כפי שכתב לי הרב קוסובסקי-שחור – ובניגוד לנכתב בטעות במאמרי – לא היו ילדים לרבי דובער מזיווגו השלישי.

3. בריינה: בגוף המאמר כתבתי כי למרות שיש מידע רב על דאגתו של הערוך השלחן לנכדתו ראשקה, בת-בתו בריינה מזיווגה הראשון (עם רבי אפרים זלמן ורהפטיג שחור), ועל טיפולו בנישואיה, הרי שלא מצאתי מידע על האדם עמו התחתנה. כעת, ברשימה הנוכחית מופיע פרט זה: ראשקה (רוזה) נישאה ליונתן נחומובסקי מהעיר מינסק (ולהם נולדו שתי בנות). מזיווגה השני של בריינה, עם רבי משה צבי וולברינסקי, הזכרתי רק את בנם רבי דוד, שעם מותו תיארה אמו בריינה את עצמה כגלמודה ושכולה – אך ברשימה מופיעים פרטים על שלושה ילדים נוספים מזיווג זה, והם: ליבא, שהיתה נשואה לאדם ממשפחת הרכבי שבנובהרדוק (ושמא נפטרה על פני אמה?), אהרן, שהיה קומוניסט ברוסיה הסובייטית, ובת נוספת בשם מירה (שלגביה לא נזכר כל מידע).

4. איידל: כפי שציינתי במאמר, בת זו של הערוך השלחן היתה נשואה לאדם בשם זישא (זוסיה) כהנוב, והזכרתי גם את בנם ברוך. ברשימה מופיעים פרטיהם של ארבעה ילדים נוספים: ישראל, שכמו אחיו ברוך התגורר בקהיר; דב, שהתגורר בניקולאייב; בתיה, שהיתה נשואה ליוסף הכט מהעיר אודסה; ובן נוסף בשם צבי (שלגביו לא נזכר מידע).

לערוך השלחן היו אפוא, בסיכום (בצירוף שני ילדיה של בתו הנוספת, בתיה מרים אשת הנצי"ב), עשרים ואחד נכדים מחמשת ילדיו. אודות 4 מביניהם לא ידוע דבר (חלקם נפטרו בצעירותם); 7 אחרים התגוררו בתוככי רוסיה הקומוניסטית; 5 נוספים התגוררו באיזורים שנכבשו לאחר מכן על ידי הנאצים; ורק 5 נכדים יצאו מתחומי ארצות מזרח אירופה, חלקם לארצות הברית וחלקם לארץ ישראל. על צאצאים בדור שלאחר מכן (=נינים לבעל ערוך השלחן) והלאה, יש לעת עתה מידע לגבי ארבעה בלבד מבין עשרים ואחד הנכדים: צילה בקשטנסקי (בקסט), ברוך כהנוב, ר' מאיר בר אילן ואחיו יעקב ברלין.

 

פרקים בתולדות רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל 'ערוך השלחן' – תקופת בוברויסק, ימי נובוזיבקוב וגיסו הנצי"ב

מאמר זה הינו עיבוד של כמה קטעים מתוך החלק הראשון של עבודה מקיפה (בהכנה) אודות רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין בעל 'ערוך השלחן' (הערוה"ש), תולדות חייו, ספריו ופועלו. באופן כללי מוקדש המאמר למחצית חייו הראשונה, והידועה פחות, של הערוה"ש – לפני שנתמנה לכהונת הרבנות בנובהרדוק והרבה לפני שהחל להוציא את סדרת 'ערוך השלחן'.
במאמר מתוארת תחילה תקופת חייו המוקדמת של הערוה"ש, מלימודיו אצל ר' איצל'ה מוולוז'ין ועד כהונתו כדיין ור"מ בעיר מולדתו בוברויסק; המאמר סוקר גם את משפחתו של הערוה"ש, כולל התייחסות מיוחדת לקשרים בינו לבין גיסו הנצי"ב מוולוז'ין (אם כי בהשמטה מכוונת, בהתחשב בבמה אליה יועד מאמר זה, של רוב פרטי פרשת השידוך בין הנצי"ב לבין בתו של הערוה"ש, בתיה מרים); יריעה רחבה מוקדשת למידע המצוי בידינו אודות כהונת הרבנות הראשונה שלו, בעיירה נובוזיבקוב, כולל סקירה מפורטת על ספרו הראשון של הערוה"ש, שיצא לאור בתקופה זו – 'אור לישרים' על ספר הישר של רבנו תם. בין לבין מסוקלות שגיאות רבות, קטנות וגדולות, שנפלו בידי כותבי מאמרי הביוגרפיה הקודמים אודות הערוה"ש, ונוסף מידע רב שלא היה מוכר עד כה.

המאמר פורסם בקובץ ישורון כרך כ"ה, ירושלים – ניו יורק, אלול תשע"ב, עמ' תרצ"א-תשי"ח.

 

 

הערה קטנה בשולי המאמר: ייתכן כי הקורא חד העין הבחין שר' יהודה ליב מיימון (פישמן) מוזכר במאמר בשני אופנים. כשמדובר באזכור בהערת שוליים, הוא נכתב כפי הסגנון הרגיל שלי – "רי"ל מיימון"; אולם כשמדובר באזכור בגוף המאמר, נשמטת האות רי"ש והוא נזכר כ"י"ל מיימון" בלבד. מדובר בפשרה שהושגה לאחר דיון מול המערכת, שגורמים בתוכה ביקשו למחוק לחלוטין כל אזכור של רי"ל מיימון, שעצם שמו מהווה 'סדין אדום' עבור קבוצות שונות (בפרט בלייקווד – משום מה דווקא שם, עוד יותר מאשר בירושלים). מלבד שכמובן אין דרכי בהשמטות תארים מסוג זה, גם ניסיתי להסביר להם שאם הרב אליעזר יהודה וולדנברג בעל ציץ אליעזר היה יכול להזכירו כ"הרה"ג החה"ש מוהרי"ל הכהן מיימון ז"ל" (שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ב סי' ס"ו) והרב מרדכי אילן היה יכול להזכירו כ"הרב הגאון י.ל. מיימון הכהן שליט"א" (סוף ההקדמה לתורת הקודש ח"א, ירושלים תש"ט), גם הם יכולים להרשות לעצמם להזכירו לפחות בתוספת האות ר'. הפשרה שהושגה, כאמור, היתה חילוק בין גוף המאמר להערות השוליים, באופן שמבהיר לקורא הנבון שלא ממני יצא הדבר.