הרב יצחק אריאלי ושכחתו בחוג הראי"ה ומרכז הרב

דובב שפתי ישנים: מאמר זה שנכתב ע״י הרב איתם הי״ד התפרסם בכתב העת אסיף כרך ד', תשע"ז, עמ' 463-493.

זהו המאמר השביעי שמתפרסם לאחר מותו. המשפחה מודה לחברים שעוזרים לנו להמשיך לזכות ממעיונותיו של בננו.

 

 

שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק זצ"ל

המאמר פורסם בכתב העת אסיף כרך ג', תשע"ו, תנ"ך ומחשבה, עמ' 1138-1156.
עבור מי שהמאמר אינו נפתח אצלו, ניתן להוריד אותו באתר 'אסיף'.

סיפורו של יוסף שפוצ'ניק מלונדון והמחאה כנגדו

מאמר המוקדש לפרשה היסטורית רבת-עניין בתולדות עולם הרבנות בין שתי מלחמות העולם: המחאה כנגד רב מלונדון בשם יוסף שפוצ'ניק ו"בית החרושת לעגונות" שביקש להקים. בבסיס הפרשה ניצבת יוזמה המשתייכת לשרשרת הנסיונות שהחלו במאה ה-20 לגבש פתרונות גורפים לתופעת העגונות, אך הפרשה עצמה התרחבה הרבה מעבר לעניינה של יוזמה מקומית או של הדמות שעמדה במרכזה. אחד ההיבטים המרתקים בפרשה זו הוא אופני הפעולה של רבים מגדולי אותו דור שנטלו בה חלק, ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק – שהכיר היטב את בעל-המעשה מתקופת שהותו בלונדון – ועמיתו-יריבו בירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד.

 
המאמר פורסם בכתב העת אסיף כרך ב', תשע"ה, תנ"ך ומחשבה, עמ' 356-382.
עבור מי שהמאמר אינו נפתח אצלו, ניתן להוריד אותו באתר (העשיר בתוכן) של 'אסיף'.

 

 

תיקון טעות: פרופ' מלך שפירא העיר כי ההתייחסות פעמיים ל"בית הדין של מחזיקי הדת בראשות הרב שמואל יצחק הילמן", אינה נכונה: לקהילת "מחזיקי הדת" לא היה בית דין, ומדובר ב"בית הדין של לונדון" (London Beth Din) שהיה בנשיאותו של הרב הראשי הרב ד"ר יוסף הרץ, ובו אכן כיהן הרב הילמן כאב"ד. תמונה ממושב בית דין לונדון בשנת תרצ"ג אפשר לראות כאן (משמאל לימין: הרב הרץ, הרב יצחק האריס לזרוס והרב הילמן).

והוספת מידע מועיל, במיוחד לדוברי אנגלית: הרב פנחס (פיני) דונר, יליד אנגליה ובשנים האחרונות בלוס-אנג'לס, חוקר מזה כעשור את תולדותיו של נשוא המאמר יוסף שפוצ'ניק, ואף כתב עליו חיבור מקיף בשם Rebel Rabbi: The Life and Controversies of Joseph Shapotschnick. בחיבור זה צפויים להיכלל פרטים חדשים רבים על אותה דמות חריגה, בין השאר תוך הסתמכות על עזבון כתביו של שפוצ'ניק ומתוך היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה של הקהילה היהודית בלונדון ועם הארכיונים שלה. אמנם, מועד הוצאתו של ספר זה לאור נדחה שוב ושוב בשנים האחרונות, ונכון לעכשיו התאריך המתוכנן הוא קיץ 2017 (בהוצאת ספריית ליטמן). בהזדמנות זו נאחל ונייחל בהצלחה לפרסום הדברים.

 
 

הרב שלמה גורן, פרשת "האח והאחות" והרב יוסף אליהו הענקין

מאמר זה מטפל בפרשה מפורסמת שהתרחשה בישראל לפני כארבעים שנה והסעירה את עולם הרבנות כולו. כינויה המקובל הוא "פרשת האח והאחות", על שם שתי הדמויות שגורלן האישי היה תלוי בה; אך מי שעמד בפועל במרכז הפרשה, במישור הציבורי, היה הרב הראשי (האשכנזי) הטרי דאז, הרב שלמה גורן.
בחלקו הראשון של המאמר מוצגת תמונה בהירה ומפורטת של השתלשלות האירועים; חלקו השני מתמקד במקום המשמעותי שנודע בפרשה זו לרב יוסף אליהו הענקין, זקן רבני אמריקה דאז.

המאמר פורסם בכתב העת החדש מבית איגוד ישיבות ההסדר, אסיף שנה א', כרך תלמוד והלכה, עמ' 329-355.

בשל תקלה טכנית פורסמה באסיף גירסת ביניים שחסרים ממנה מספר תיקונים והשלמות (לא רבים). את הגירסה כפי שפורסמה ניתן לקרוא כאן. להלן הגירסה הסופית של המאמר, כפי שיצאה באחרונה מתחת ידי המחבר:

 

 

הוספה: לאחר ירידת הדברים לדפוס, האיר את עיני פרופ' מלך שפירא בדבר קיומה של החוברת 'הרבנות הראשית – רבנות לעם כולו', ירושלים תשל"ג. חוברת זו, שיצאה בעיצומו של הפולמוס בהוצאת מחלקת ההסברה של המפד"ל-הפועל המזרחי, מרכזת דברים שונים בנושא מאת הרצי"ה קוק, ר' זרח ורהפטיג, והחשוב לענייננו (מעבר למה שנזכר במאמר) הוא בעיקר מאמר מאת הרב כתריאל פישל טכורש, היו"ר הנשאר של חבר הרבנים של המפד"ל (לאחר פרישת הרב שאול ישראלי) המבטא תמיכה נמרצת ברב גורן. מאמרו, הנמצא בעמודים 17-21 של החוברת, מצטרף לביטויי התמיכה של הרצי"ה קוק ושל הרב אליעזר שפירא הנזכרים בגוף המאמר.

ותיקון חשוב: בהערה 17 פירטתי את שמותיהם של הדיינים אשר ברור כי השתתפו בהיתר לצד הרב גורן, והוספתי כי שפרה מישלוב בעבודת הדוקטור שלה מציינת את זהותם של שניים נוספים: הרב יוסף גליקסברג והרב חיים פרדס (לשונה של מישלוב היא: "במהלך הראיונות למחקר נודעו לי שמותיהם של הדיינים שחתמו על ההיתר, אך המרואיינים ציינו את בקשתו הנחרצת של הרב גורן שלא לציין את השמות. כמה מהשמות כבר פורסמו…"). אולם כפי שהעיר לי יאיר הלוי לאחר פרסום הדברים, מינויו של הרב פרדס לדיינות נעשה רק בתשל"ז והרב גליקסברג מעולם לא כיהן כדיין בבתי הדין הרבניים – כך שלפי תיאורו של הרב גורן עצמו לא ייתכן שזיהויים של שני אלה הוא נכון.