ספיחי שביעית תשס"ח

סביב שנת השמיטה הקודמת פרסמתי בכתב העת 'עלוני ממרא' מאמר על תולדות היתר המכירה בשם "עובדות ומיתוסים בפולמוס השמיטה". בסמוך לו פרסמתי מאמר בשם "לאמיתה של שמיטה" שנכתב בשילוב עם שמריה גרשוני; שני המאמרים מהווים תגובה למאמר-נגדי בנושא שפורסם באותו גליון של 'עלוני ממרא', אלא שהראשון התמקד בהיסטוריה של פולמוס השמיטה ואילו השני עסק בענייני ההווה (ניתן למצוא אותו כאן).
בגליון שלאחר מכן פרסמתי מאמר קצר נוסף בנושא פולמוס השמיטה לדורותיו, שהריהו תגובה לתשובתו של בעל המאמר הנגדי על דברינו הראשונים. לרגל עמידתנו כעת בפרוס שביעית מצורפת התגובה הנוספת אל המאמר הראשון הנמצא כאן זה מכבר. (בנוגע למאמר הראשון כשלעצמו, מטבע הדברים הצטברו בינתיים עדכונים והוספות רבות, ואם ירצה ה' נזכה לפרסמן במהלך שנת השמיטה הבעל"ט).

 
המאמר פורסם בקובץ עלוני ממרא גליון 122, תשס"ט, עמ' 202-208.

 

 

ר' יחיאל מיכל הלוי עפשטיין וה'צמח צדק' – בעדשת הספר מקור ברוך

מאמר זה מטפל בסיפור המפורסם של מפגש בעל 'ערוך השלחן', הרב הצעיר ר' יחיאל מיכל הלוי עפשטיין מנובוזיבקוב, עם אדמו"ר חסידי חב"ד ר' מנחם מנדל שניאורסון בעל ה'צמח צדק'. המקור העיקרי לסיפור זה הוא הספר 'מקור ברוך' מאת בנו של בעל 'ערוך השלחן', ר' ברוך הלוי עפשטיין. על אמינותו של ספר זה הושמעו במשך השנים ביקורות נוקבות, ובהקשר הנוכחי פורסם מאמר מפורט מעטו של החוקר ר' יהושע מונדשיין, שבין השאר מפקפק בעצם קיומו של המפגש.
במאמר נידונות בפרוטרוט טענותיו של ר"י מונדשיין כלפי 'מקור ברוך' ומחברו; התזה הנגדית המוצגת כאן, היא שעל אף הערעור המוצדק על אמינותו הכללית של 'מקור ברוך', הרי שבתנאים מסויימים ניתן בהחלט לעשות בחלקים ממנו שימוש היסטוריוני זהיר. בין כך ובין כך, אין כל סיבה ממשית לפקפק בעצם קיום מפגשם של הערוך השלחן והצמח צדק.
נושאים נוספים הנידונים במאמר, מלבד שאלת אמינותו של 'מקור ברוך', הם מעמדו של ר' יחיאל מיכל עפשטיין בקרב החסידים, וכן יחסו של האדמו"ר האחרון מליובאוויטש, ר' מחם מנדל שניאורסון, כלפי חיבורו המפורסם של ר' ברוך עפשטיין 'תורה תמימה'.

המאמר פורסם בקובץ עלוני ממרא גליון 123, קרית ארבע תשע"א, עמ' 189-215.

 

צמיחתו של ר' עקיבא – הסיפור השלם

מאמר זה, שנכתב בשנת תשס"ה (וכך גם מרבית המאמר אודות מעשה דברוריא), עושה סדר בתולדותיו של רבי עקיבא, שנתחבטו בהן רוב ככל כותבי הכרוניקות והאנציקלופדיות של אישי התלמוד. עיקר הדיון מוקדש לסיפור צמיחתו של רבי עקיבא מעם הארץ לאחד מגדולי התנאים; סיפור המופיע בהבדלים שונים בשלושה מקורות סותרים לכאורה, אך עיון קפדני בהם ובהקשרם מעלה כי ניתן לשלבם יחד זה עם זה. בין השאר מטפל המאמר בשאלת מספר הנשים שהיו לרבי עקיבא לאורך חייו: אחת, שתיים, שלוש, ארבע? (כל המספרים הללו הוצעו בעבר בהשערותיהם של כותבים שונים).

המאמר פורסם בקובץ עלוני ממרא גליון 123, קרית ארבע תשע"א, עמ' 33-48.

 

מכותבי ראיה ומכתבי הראי"ה (ביקורת ספר)

מאמר ביקורת מקיף (שנערך יחד עם ידידי שמריה גרשוני) על ספרו המונומנטלי של הרב פרופ' נריה גוטל, מכותבי ראיה; ספר זה מוקדש לאיסוף איגרותיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שפורסמו בדפוס (כ-2400 איגרות), ומיון הרישום הביבליוגרפי שלהם לפי שמות מקבלי האיגרות (מכותבים; למעלה מ-900 אישים). המאמר עומד על מעלותיו של הספר, אך גם על ליקויים שונים שנפלו בו, דוגמת אי זיהוי מכותבים או לחילופין זיהוי מוטעה, ומכיל גם רישום של למעלה ממאתיים איגרות של הראי"ה שאינן מופיעות בספר, הכוללות בין השאר כשמונים מכותבים חדשים.

המאמר פורסם בביטאון עלוני ממרא גליון 122, תשס"ט, עמ' 143-195.

 

 

 

כפי שכתבתי במאמר, גם לאחר עבודת האיסוף המחודשת איננו מתיימרים לומר שתיעדנו את כל האיגרות של הראי"ה שנדפסו לאורך השנים, בבמות נידחות יותר או פחות; אך את מספרן של הללו הערכתי בכמה עשרות. ואכן, לאחר פרסום המאמר התברר לנו כי איגרות נוספות שלא רשמנו נמצאות בספרו של יצחק אלפסי החכם המופלא (תשמ"ה) אודות הרב שלמה הכהן אהרונסון, בספרו של דוד תדהר במדים ובלא מדים (תרצ"ח), ועוד; גם מאישים שונים, ובפרט ר' אברהם זק"ש ושמוליק ישמח, קיבלנו הפניות לכמה ספרים נוספים בהם נדפסו איגרות של הראי"ה שלא נזכרו במכותבי ראיה ואף לא במאמרנו. זאת מלבד כמה וכמה איגרות חדשות שמתפרסמות לאחרונה מדי שנה בבמות שונות – כך שבהחלט יהיה ניתן לפרסם בעתיד מאמר נוסף, שישלים בינתיים את רישום איגרות הראי"ה הנוספות שפורסמו עד כה.

תיקון הכרחי אחר, הוא ביחס לרשום במאמר כי נמצא גואל להדפסת הכרכים הבאים של איגרות הראי"ה; ובכן השמחה היתה מוקדמת מדי, שכן האדם שהזכרנו, שהחל רק בשלב ראשוני מאד של המלאכה, פנה בינתיים לעסוק בענייני ציבור למיניהם. מה שכן ניתן לומר, הוא שמלאכה זו נמצאת כיום בין השאר בידיו של הרב זאב נוימן, שמזה שנים אוסף בשקידה רבה את איגרותיו של הראי"ה מארכיונים שונים, פרטיים וכלליים; תוכניתו של הרב נוימן היא להוציא תחילה מהדורה מתוקנת של איגרות הראי"ה חלק ד' (על כמה משיבושי המהדורה הנוכחית הערתי במאמר שלפנינו), ורק לאחר מכן להתפנות למלאכת הוצאת כרכים חדשים. בהקשר זה כדאי אולי לציין, כי על אוזלת היד בהוצאת הכרכים האחרונים של איגרות הראי"ה, כמו גם על הליקויים בחלק ד' של האיגרות, כבר העיר בשעתו חגי סגל, במאמרו הידוע "אורות באופל" (נקודה אלול תשמ"ז, גליון 113, עמ' 22. בעמ' 25 טען עוד סגל כי מכון הרצי"ה החליט "למנוע לפי שעה את הדפסת איגרות הראי"ה מן העשור האחרון לחייו", ואכמ"ל)