פרקים בתולדות חייו של מרן החזון איש זצ"ל – עובדות על דיוקן

דובב שפתי ישנים: מאמר זה שנכתב ע״י הרב איתם הי״ד התפרסם בכתב העת המעין גיליון 223, תשע"ח, עמ' 90-101.

זהו המאמר השמיני שמתפרסם לאחר מותו. המשפחה מודה לחברים שעוזרים לנו להמשיך לזכות ממעיינותיו של בננו.

 

ביקורת ספר: כצור חלמיש

 

המאמר פורסם ברבעון ציון שנה פ, גיליון ד, תשע"ה, עמ' 595-600.

 

 

 

ר' יחיאל מיכל הלוי עפשטיין וה'צמח צדק' – בעדשת הספר מקור ברוך

מאמר זה מטפל בסיפור המפורסם של מפגש בעל 'ערוך השלחן', הרב הצעיר ר' יחיאל מיכל הלוי עפשטיין מנובוזיבקוב, עם אדמו"ר חסידי חב"ד ר' מנחם מנדל שניאורסון בעל ה'צמח צדק'. המקור העיקרי לסיפור זה הוא הספר 'מקור ברוך' מאת בנו של בעל 'ערוך השלחן', ר' ברוך הלוי עפשטיין. על אמינותו של ספר זה הושמעו במשך השנים ביקורות נוקבות, ובהקשר הנוכחי פורסם מאמר מפורט מעטו של החוקר ר' יהושע מונדשיין, שבין השאר מפקפק בעצם קיומו של המפגש.
במאמר נידונות בפרוטרוט טענותיו של ר"י מונדשיין כלפי 'מקור ברוך' ומחברו; התזה הנגדית המוצגת כאן, היא שעל אף הערעור המוצדק על אמינותו הכללית של 'מקור ברוך', הרי שבתנאים מסויימים ניתן בהחלט לעשות בחלקים ממנו שימוש היסטוריוני זהיר. בין כך ובין כך, אין כל סיבה ממשית לפקפק בעצם קיום מפגשם של הערוך השלחן והצמח צדק.
נושאים נוספים הנידונים במאמר, מלבד שאלת אמינותו של 'מקור ברוך', הם מעמדו של ר' יחיאל מיכל עפשטיין בקרב החסידים, וכן יחסו של האדמו"ר האחרון מליובאוויטש, ר' מחם מנדל שניאורסון, כלפי חיבורו המפורסם של ר' ברוך עפשטיין 'תורה תמימה'.

המאמר פורסם בקובץ עלוני ממרא גליון 123, קרית ארבע תשע"א, עמ' 189-215.

 

'לנבוכי הדור' של הראי"ה קוק: מבוא לחיבור שלא הושלם

מאמר זה סוקר בפרוטרוט, מזווית היסטורית וביבליוגרפית, את החיבור המכונה 'לנבוכי הדור' מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שפורסם לאחרונה תוך סערה תקשורתית. המאמר עומד בין השאר על אופיו של החיבור, הרקע לכתיבתו, שייכותו להגות המוקדמת של הראי"ה, מיקומו הכללי במערכת כתביו, והסיבות שבגללן הופסקה עריכת החיבור בשעתו.

המאמר פורסם בכתב העת אקדמות גליון כ"ה, אלול תש"ע, עמ' 171-188.

 

 

בשולי המאמר עלי להעיר שתי הערות תיקון והשלמה:

1. באחד מחלקי המאמר (עמ' 187) ביקשתי לחזק את ההסבר שהצעתי להפסקת עריכתו של הספר לנבוכי הדור, באמצעות השוואתו לגורלו של חיבור אחר של הראי"ה, הידוע כיום בשם מוסר אביך. ההשוואה התבססה על ההנחה, המשתמעת מהקדמת הרצי"ה ל'מוסר אביך', כי חיבור זה נכתב במקור בפנקס בפני עצמו, כחיבור יזום על ידי הראי"ה, והרצי"ה כעורך ביצע בעיקר סידור וחלוקה פנימית. אלא שבינתיים התברר כי הנחה זו בטעות יסודה. מספר חודשים לאחר פרסום המאמר, וזמן קצר להפתיע מאז יציאת הכרך השני של פנקסי הראי"ה, הוציא מכון הרצי"ה כרך שלישי של פנקסי הראי"ה (שכמעט לא זכה, בניגוד לקודמו, לתשומת לב ציבורית). כרך זה, עבה מקודמו, מכיל שלושה פנקסים: האחד מתקופת ירושלים, ושני הראשונים (פנקסים ט"ו-ט"ז) מתוארכים על ידי העורכים לשנות התר"נ, לאור דברי הלכה ועוד שנמצאים בפנקסים, ונדפסו על ידי הרצי"ה במקומות אחרים בתיארוך זה. עיון בפנקסים הללו מראה כי הראי"ה לא התכוון לכתוב חיבור בענייני מוסר, ומבחינה טכנית 'מוסר אביך' אינו שונה משאר הספרים שערך הרצי"ה מכתביו של אביו: מדובר בליקוט של פיסקאות פזורות לאורך פנקסים המכילים גם תכנים רבים אחרים. לפיכך אין מקום להשוואה שערכתי בנקודה זו (עניין זה, כשלעצמו, משקף את הדינאמיות העזה השוררת עד היום במחקר כתביו של הראי"ה, עד כדי שתאוריה הנראית בנויה היטב עלולה למחרת בבוקר, עם פרסום כתבים חדשים, להתברר כשגויה).
עם זאת, השערה אחרת שהעליתי זוכה לאור הפנקסים הללו לאישוש חד-משמעי. בשאלת תיארוך פרקי 'מוסר אביך', כתבתי (הערה 45) כי הצדק עם הרב משה צבי נריה שהחיבור נכתב עוד בזיימל, שלא כהשערתו של הרב פרופ' יהודה מירסקי כי הדברים נכתבו בבויסק על רקע פולמוס המוסר. פנקסים ט"ו-ט"ז, מהם נלקחו הפיסקאות שנכללו ב'מוסר אביך', תוארכו כאמור על ידי העורכים לשנות התר"נ, כשהם אינם מכריעים האם מדובר בתקופת זיימל או תקופת בויסק. אולם סקירת תכני הפנקסים הללו, מעלה בבירור כי הם נכתבו בזיימל דווקא. זאת, משום הריכוז יוצא הדופן הקיים בהם של עיסוק מפורש ונרחב בענייני קבלה וחכמת הנסתר, בסגנון קבלי קלאסי שכמעט אין לו מקבילה בכל שאר כתביו של הראי"ה שנדפסו עד היום, תוך עיסוק פרשני ממושך בכתביהם של ר' חיים ויטאל, ר' משה קורדובירו, הרמח"ל ואחרים מגדולי המקובלים (דבר זה אמור לגרום, אגב, לקטיעה זמנית של עבודת ר' יוסף אביב"י על ספרו שכמעט הושלם אודות קבלת הראי"ה. לאור הפנקסים הללו, סבורני כי אביב"י יצטרך לעדכן חלקים גדולים מספרו…). לדעתי אין ספק כי עיסוק מפורש וישיר שכזה בחכמת הנסתר, יש לשייכו לתקופת זיימל, היא התקופה שלגביה יש לנו ידיעות ברורות על עיסוק אינטנסיבי של הראי"ה בחכמת הנסתר ולימודו עם גדולי המקובלים בסביבתו, דוגמת ר' שלמה אלישיב בעל 'לשם שבו ואחלמה' וכן ר' פנחס לינטופ מבירז', כפי שהעיד הרצי"ה (לשלשה באלול, ירושלים תרצ"ח, עמ' ה'-ו'; וראו עוד בספרו של הרמ"צ נריה, משנת הרב, ת"א תש"מ, עמ' 18-20; ובפרוטרוט, בספרו טל הראי"ה, כפר הראה תשמ"ה, עמ' ק"ג-ק"ד, קכ"ג-קכ"ה). בנוסף, לקראת סוף פנקס ט"ז ישנו קטע שכפי שהעירו העורכים נדפס גם בחבש פאר מהדורת תרפ"ה, שם ציין המו"ל ר' יצחק אריאלי כי מדובר במאמר שנכתב על ידי הראי"ה אגב מסעו בעיירות צפון ליטא לחיזוק הדקדוק בפרטי הלכות תפילין – אותו ערך בשנים שלאחר הדפסת המהדורה הראשונה של חבש פאר בתרנ"א. לאור העובדות הללו (ואחרות נוספות, דוגמת הדמיון בין מספר דרושים בפנקסים הנוכחיים לבין דרושים ב'מדבר שור', שנכתב בשנתיים האחרונות לתקופת זיימל) יש לקבוע חד-משמעית כי פרקי מוסר אביך נכתבו באמצע תקופת זיימל.

2. חייב אני התנצלות לרב פרופ' יהודה מירסקי, על שדבריו אודות 'לנבוכי הדור' הוצגו במאמרי (הערה 12) באופן שאינו מדוייק: ציינתי שם את השערתו כי לא מדובר בהכרח בחיבור בעל היקף של ממש אלא ייתכן שהכוונה לכתבים העוסקים בטעמי המצוות – אך לא ציינתי את הסתייגותו של מירסקי עצמו מהשערה זו, כשכתב בסוף דיונו כי רק לאחר יציאת כל הכתבים לאור נוכל לדעת את העובדות במדוייק.
כמו כן, הקורא את ההערה מתרשם בטעות כי מירסקי עצמו סבור כי "ספר כזה מעולם לא היה קיים", שכך כתוב: "…הניח מירסקי בעקבות קודמיו, ובהתבסס על עדות הרב ישעיהו הדרי בשם הרצי"ה, ש'ספר כזה מעולם לא היה קיים' (!), כי הראי"ה לא כתב חיבור בעל היקף של ממש". אלא שמעולם לא התכוונתי לומר כי מירסקי בעצמו מניח שלא היה קיים ספר כזה; במקור כתבתי כי מירסקי הניח – בהתבסס על דברים שמסר הרב הדרי בשם הרצי"ה לפיהם לא היה קיים ספר כזה – שלא מדובר בחיבור בעל היקף של ממש. רק לאחר מכן, בשלב העריכה הלשונית של המאמר, הוכנס פסיק בין המילים "בשם הרצי"ה" לבין המילים "שספר כזה מעולם לא היה קיים", וכך הפכה אמירה זו זו מעדות שהובאה בשם הרצי"ה להנחה המיוחסת כביכול למירסקי עצמו. כשגיליתי טעות זו, שנוצרה על ידי קוצו של יו"ד, לצערי כבר לא היה סיפֵּק לתקן את הדברים.
יצוין כי תיקון הדברים הללו נעשה על ידי מירסקי עצמו בהערה שנדפסה בעמוד האחרון של גליון אקדמות הבא (כ"ו), אך כיוון שהקוראים עלולים להחמיץ תיקון זה צריכים הדברים לבוא גם כאן.

בסיום – קישור לסקירה שפרסמתי ברשת, המפרטת את ההבדלים בין המהדורה המלאה של 'לנבוכי הדור' לבין זו המצונזרת שפורסמה בדפוס (ושם קישורים לשתי סקירות קצרות נוספות, שלא כל התכנים בהם נכללו בהמשך במאמר הנוכחי).